|
|
בחינת הסצנות המקראיות שבהן מופיע מוטיב ההשקפה בעד החלון 73 נאמר על ידי מגיד אלמוני והוא נדיר בפרקנו . זו הפעם הראשונה שדוד נקרא "מלך" . תואר הפועל "בְּשִׂמְחָה" בפסוקנו : "וַיֵּלֶךְדָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה" ( שמ"ב ו' 12 ) , מציין את האווירה העליזה, הקרנבלית כמעט, שבה הועלה הארון 62 אשר מתפתחת בהמשך עד כדי אקסטזה . הארון, הפעם, נישא בידי אדם : "וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהֹוָה שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא" ( שמ"ב ו' 13 ) , בדומה לתיאור העלאת 63 אפשר הארון בימי שלמה ( מל"א ח' 3 ) . את הצימוד "שׁוֹר וּמְרִיא" למצוא גם בסיפור המלכת אדוניה ( מל"א א' ,19 25 ) . נראה שהביטוי תורם לחשיבות המעמד המלכותי . קולות ההמון, התרועה והשופר הם אכן מסימני הכתרת מלך, לכן מוסיף המספר : "וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל 64 מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר" ( שמ"ב ו' 15 ) . מעשיהם של דוד ובית ישראל : "וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יְהֹוָה וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל...
To the book |
|
|