"חינוך ברוח התקופה"

42 חלוץ היומון העברי בבגרותו התייחס קנטור לדמות המלמד, לאתר ה"חדר" ולחוויות מימי הילדות . יש שקנטור עשה שימוש במילה "ילדותנו" אך לא על היַלדוּת הוא רצה לסַפֵּר, אלא על העדר חוויית היַלדוּת, קובלנה ומחָאָה על שנות הילדות שאבדו : ילדותנו לא הייתה גדושה שמחות . חיי ילד יהודי הם רציניים וקודרים, כמוהם כחיים של הוריו, כחיים של כל עמו . לא עורכים עבורו נשפים מיוחדים עם מתנות, הוא איננו הופך לגיבור היום בימי הולדתו, ובימי שמחה לא ירעיפו עליו הפתעות וצעצועים למיניהם . בקיץ הוא איננו מתרוצץ בחיק הטבע, לא רץ סמוק-לחיים מחוסר דאגות בשדה ובאחו, ובחורף אינו מתגלש במגלשות קרח . עבורו גם בחורף וגם בקיץ קיים רק טיול אחד — אל החדר — חדרון עלוב ובו שולחן לבן משומן שבראשו עומד אדם כחוש שפניו תמיד רציניות 39 . בגיל 37 חזר קנטור לימי ה"חדר" ותיאר בפרוטרוט את הסביבה, החי והדומם המצויים בו וכן את חזוּת המלמד . המקום לא האציל רוחניות והמחנך לא עורר התפעלות . קנטור אמנם הקפיד לציין שהוא מצייר "חדר" מקובל ושכיח ולאו דוקא את ה"חדר" הפרטי שלו, אך ניכר שתיאוריו אינם פרי דמיון : [ . . . ] והחדר היה ככל חדרי בית ישר...  To the book