דיון מסכם

פרק חמישי : חזון " כבר אנש " - בין תקווה לפולמוס 115 לפרשנות הפשר של החזון בדניאל , ועל פיו " כְּבַר אֱנָשׁ " מתפרש על עם ישראל . להערכתי , מסורת זו איננה מאוחרת כל כך ויש לה בסיס כבר באחת המסורות בבראשית רבה . 2 . באף מסורת לא התפרש " כְּבַר אֱנָשׁ " כדמות שמימית , בדרך בה ספר חנוך א תפס את החזון , ובכך חולקת הפרשנות בספרות חז " ל באופן מהותי על הפרשנות הכריסטולוגית . 3 . בכל המסורות ראינו שהחכמים הפרידו בין חזון " עתיק יומין " בפסוקים 9 - 10 לחזון " כְּבַר אֱנָשׁ " בפסוקים 13 - ,14 למעט במסורת שהובאה בבבלי חגיגה , יד ע " א , בשם רבי עקיבא , שנדחתה , ולפיה אף רבי עקיבא חזר בו . 4 . פרק ז ' בדניאל כולו , כולל חזון " כְּבַר אֱנָשׁ ", נחשב בדרך כלל כחזון אופטימי יחסית לחזונות אחרים במקרא הנוגעים לימי הגאולה . החכמים דחו את הדטרמיניזם העולה מחזונות הגאולה וראו בסתירות בין הכתוב בדניאל לכתובים אחרים במקרא ) כמו בזכריה פרק ט ' ( מרחב המאפשר בחירה חופשית לאדם . 5 . רוח של פולמוס גלוי עם תפיסת חזון " כְּבַר אֱנָשׁ " בנצרות לא עלתה מן המסורות בספרות חז " ל , וגם כאשר שובץ החזון בתוך מסורת פולמ...  To the book