|
|
פרק רביעי : אנתרופומורפיה בדניאל פרק ז ' 85 כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא '" . קיסטר הטעים שעל פי הקשרים נוספים בספרות חז " ל , גם הדימוי ' כזקן עטוף ' קשור 104 ללבושם של לומדי התורה . את עיצוב האל כלומד תורה אפשר לראות בהקשר פרשני רחב יותר , בו נטו החכמים לפרש מקראות רבים על לימוד התורה ועשו השלכה מעולמם על 105 המיוחד במקומנו הוא שאפילו התגלות האל עוצבה מחדשעולם המקרא . כלימוד תורה . תפיסה זו מובאת בתלמוד הבבלי על ידי אמוראי בבל ) עבודה 106 " אמר רב יהודה אמר רב : שתים עשרה שעות הוי היום , שלשזרה , ג ע " ב ( : ראשונות יושב הקב " ה ועוסק בתורה " . הבסיס הטקסטואלי לעיצוב מחדש של סצנת המשפט לסצנת לימוד יכולות להיות המילים : " ] . . . [ כָרְסָוָן ] . . . [ יְתִב ] . . . [ כָּרְסְיֵהּ ] . . . [ יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ " - כסאות , ישיבה על כיסא , פתיחת ספרים - 107 מילים ששייכות לעולם בית המדרש . מבחינה תיאולוגית , עיצוב חזון הכיסא כסצנה של האל הלומד תורה מעצים את גילויי האנתרופומורפיזם של הכתוב המקראי - האל לא רק דומה...
To the book |
עמותת הילל בן חיים
|
|