הפחד, ראה יצחק, הוא אביו

122 שירי השואה . 180 שירתה של רבקה מרים מעמידה פירושים פסיכואנליטיים- פרובוקטיביים לגיבורי המקרא, להלכה, לתפילה ולקבלה . פרשנויותיה מנותקות מן האקטואליה ; דומה שהיא נכנסת לתוך הסיפור התנכ"י ואף סוגרת אחריה את הדלת . שירתה רוויה בכמיהה לדילוג בין-דורי שיאפשר לה את המפגש הבלתי- אמצעי עם העבר הטקסטואלי . היא מנסה להחיות את הסיפור המקראי ולא להשתמש בו לצורך מחאה או פרודיה, ובעיקר לא ככלי פוליטי . במובנים שונים הקדימה שירת רבקה מרים את זמנה, כמו דרך משל, בארוטיקה הרליגיוזית שלה ובקו הסוריאליסטי המתוח על-פני יצירתה . השיר "כָּךְאצל המזבח" ( שכונס בקובץ הקולות לקראתם מ- 1982 ) הוא דוגמא פרדיגמאטית לכיוונים אלה ומכיל ייצוג יחסים ארוטיים בין אב לבן : כָּךְ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ רָצָה יִצְחָק לְהִשָּׁאֵר כְּשֶׁיְּדֵי אָבִיו מְסֻקָּסוֹת עוֹשׂוֹת בּוֹ וְהָיָה מוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁהֱבִיאוֹ אֵלָיו בְּעֶרְגָּה נוֹהֶמֶת . אַבְרָהָם הָיָה עוֹקֵד אֶת בְּנוֹ כְּבַחֲבָלִים שֶׁל טַבּוּר לְהָשִׁיבוֹ אֵלָיו, אֶל חֲלָצָיו הַזְּקֵנִים הַשַּׁבְרִירִיִּים צְחוֹקָהּ שֶׁל שָׂרָה . כָּךְ אֵצֶל הַמִּזְבֵּח...  To the book