זה אני הנשחט

62 כמו "פחד יצחק" של ט . כרמי, גם שירו של גלבֹּע מעוצב כהיזכרות בחלום, פרויקציה של העצמי, הנעה בין מציאות לדמיון, בין הסיפור המקראי לזיכרון האובדן האישי . השואה החליפה את התפקידים בחלום הביעותים של העקדה, והציבה את הדובר כיצחק מודרני שאביו הוא הנעקד . גם בשירו של גלבוע העקדה אינה מבחן אמונה או צו של ייעוד היסטורי, אלא זיכרון של טראומה, שהיא הפעם רצח האב בשואה . תמונת הרקע המקראי והסיטואציה האקטואלית נמזגות זו לתוך זו . רגשי אשמה כלפי האב שנשאר שם המשתברים בפחדי הילד, הם ביטוי אישי שבמסגרתו מתוארת השואה מתוך ההקשר המשפחתי, המהול ברגשי-האשמה שחש היישוב היהודי בארץ נוכח חורבן יהדות אירופה . 92 השיר מנהל שיחה אינטרטקסטואלית עם הבלדה "שר היער" של גתה, 93 מן השירים המרכזיים-הקאנוניים במסורת השירה הגרמנית ( שהולחן על-ידי שוברט והפך לאחד משיאי ה'ליד' ) . היסודות המבהילים בבלדה זו ( המתפתחת גם היא דרך הדיאלוג בין האב לבן ) נספגו בשירו של גלבֹּע . גם כאן המונולוג של הילד ספוג בשברי דיאלוג . הר המוריה התחלף ביער האירופאי, מהלך המבשר את אופיו של האסון המאוחר . ההיפוך במקרה הזה, שבו האב הוא הנשחט, ...  To the book