על אמצעים לשוניים-סגנוניים בעיצוב עולם האבסורד במחזות חנוך לוין

ל ש ו ן מ ח זו ת ל ו י ן 258 : "שיץ"חושב גבר על אשתו, במחזה כך ו היא מלאת שאריות . הראש, למשל . מה אני צריך את הראש שלה ? זה . 11 י, רוצה ממני . וגם הידיים,אוכל כל הזמן, מסתכל עלי, בודק אות שני שליש מהאישה הזאת פסולת . ] . . . [ בזבוז – לוקחות, מחטטות לקצץ ולזרוק . שיישאר התחת, בתור בסיס, ועליו ישר השדיים . שַדַחַת . קציצת אישה של שלושה כדורי בשר, רך שימושי, דקורטיבי, וגם ) 33 עמ' , 1975 , ( שיץמתגלגל לבד לצדך . ( וראוידי איבר "עצמאי" הוא כמובן סוג של מטונימיה - נפש עלייצוג הגוף או ה הצטרפותהגם סוג של סטייה מכלליובה בעת ב ) פרק,להלן,על מטונימיותעוד שוויוןעל פני הרצף התחבירישבה יוצר המחזאיסמנטיתסטייה – המיליםשל ין השָּלם . ברים ( או בשר ) ובין אדם ( או נפש / רוח ) , או בין חלקים לביערך בין א הערך פועלת בשני הכיוונים : בדוגמה האחרונה ניתן לראות שתחבולת שוויון הראש, המייצג את האדם או את הרוח, מקבל כאן . מאדם לאיבר ומאיבר לאדם האנגלי, המשמש לדומם ; ואילו אותו ראש, 'it' את הכינוי 'זה', בדומה לכינוי סתכל עלי, בודק אותי" ) . כך גםאותו איבר, "מתנהג" כאדם ( "אוכל כל הזמן, מ "החפצת הגוף ניכרת לא...  To the book