לחשוב מוזיאונים מחדש

215 המציאויות המגדירות אותם . הרפלקטיביות של המנגנון המוזיאלי באה לידי ביטוי במבנהו האדריכלי, במנגנוני האיסוף, הארגון, הקִטלוג וכריית הנתונים ; במנגנוני הייצוג והתצוגה ; ביחסו אל קהל המבקרים במרחביו הפיזיים והווירטואליים ; ובזיקות שהוא יוצר עם גופים ממסדיים וכלכליים משדות שונים . ההתייחסות אל מוזיאונים כאל מרחבים הטרוטופיים העוסקים בשאלות של ייצוג בעידן של פוסט-ייצוג מקבלת משנה תוקף לאור הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים במוזיאונים . פיתוחים אלה הובילו ליצירת דקדוק אוצרותי חדש, שבאמצעותו נבנות מערכות של מבנים סימבוליים ומנגנוני פעולה המקשרים בין אלמנטים שונים ומבטלים קריאה של מרכיבי המערכת כאלמנטים נפרדים בעלי משמעות אוטונומית . הם מקנים לאובייקטים ולפעולות את משמעותם בכך שהם בוחנים את אמצעי הייצוג ומאפשרים למוזיאונים לתפקד כגופים דינמיים . מבחינה זו הם אינם אתרים של רפלקסיה על מציאות חיצונית, כי אם זירות של שיח על הגמוניה תרבותית ועל משמעותו ותוקפו של הייצוג . במרחב המוזיאלי הקיברנטי מתרחש תהליך כפול : דה-מטריאליזציה של המרחב והפיכתו למרחב של מידע, ורה-מטריאליזציה שלו באופן המנכיח את מרכיבי...  To the book