|
|
דוד וגוליית או משחקי הרעב : מימון המחקר בישראל | 23 כדי כך ש"כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל, גיבורים ברחו הביתה, לוחמים זייפו ת'גיל . הם קראו לו 'השד מאשקלון'" . ואכן, לגרסת המקרא, גוליית התייצב מול צבאו של שאול המלך במשך ארבעים יום וחיכה ללוחם יהודי שיעז להתמודד נגדו . אולם למול עוצמתו, משאביו וציודו קפאו חייליו של שאול באימה . נקודת המפנה בסיפור התרחשה כאשר רועה צאן עול ימים ) לימים דוד מלך ישראל ( נשלח על ידי אביו להביא אספקה לאחיו, שהמתינו עם צבא שאול להכרעה . כשהגיע לעמק האלה שמע דוד את דברי הבלע של גוליית כנגד צבאות ישראל, ובעלבונו פנה לשאול ואמר : "אני אלחם בגוליית" . מופתע מן הצעיר המעז לצאת כנגד השד מאשקלון, הציע שאול את שריונו ואת חרבו לדוד . אולם הנער, שלא היה מורגל בתשתיות מעין אלה, ביקש עצמאות לנהוג בדרכו - קרי, לאחוז בקלע . הוא נטל מן האדמה חמש אבנים ופנה לעבר גוליית . אחרית הסיפור ידועה : "קלע לו בול בפוני" וגו' . אך כאן מפתיע אותנו גלאדוול . לטענתו, התרגלנו לחשוב על סיפור דוד וגוליית בצורה שגויה . הורגלנו לחשוב, אמר, שדוד היה הצד החלש במערכה ועוצמתו של גוליית הייתה יתרונו ה...
To the book |
|
|