סמכותו ותפקידו של המחבר היחיד בהגות היהודית

גיליון 4 | דצמבר 2018 . טבת תשע"ט [ 120 ] פירוש המשנה . ואולם, כפי שתשובתו של הרמב"ם מעידה, ויותר מכך מעידה מחיקתה של השורה האמורה, בתקופה מאוחרת יותר של כתיבתו השתנתה כוונתו וכבר לא ביקש לשמר דבר משיעור קומה, וודאי שלא להכשירו ולאפשר את שרידותו, אלא דווקא למוחקו, או בלשון שהוא נקט בתשובתו, לקוטעו מן המסורת . בשונה מהאפשרות של הכשרה, הדורשת את הפירוש האלגורי, הקטיעה דורשת מתודה רטורית אחרת, והיא דה- קנוניזציה והשכחה . כאן חשוב לענייננו השימוש של הרמב"ם בתשובתו בשורש הערבי קט"ע, כאן בהטיה "וקטע", המתורגמת אצל בלאו בשם הפועל החזק אך ההולם "להכרית" . הצבעתי לעיל על האופן שהשורש משמש במילה "אנקטאע" כמילת מפתח בנרטיב אובדן הסודות מישראל הנפרש במורה הנבוכים . מתשובתו כאן אנו למדים כי במקביל לטענתו של הרמב"ם על קטיעה ואובדן של "החכמות הרבות שהיו בעדתינו", קטיעה שמקורה מן החוץ, מאורך הזמן, מפיזור הגלות ומאופייה הייחודי של המסירה בעל פה, הוא מבקש ליטול חלק פעיל בקטיעה, כלומר בהכרתה, של מה שנתפס במובהק כחיבור יקר ערך אשר לא רק התיימר להיות בעל חשיבות מכרעת בשימור הסוד בישראל, אלא כך נתפס לאורך ה...  To the book