sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
144 הַבַּיִת וְכִסֻּי עַל הַחִסֻּל" ( "מִלִּים וְשֻׁרֹת" ,IV 75 ) , תנועה חסרת מנוח, דינמו מחיה מתים המתנועעים כבתיאטרון בובות בידי הבוּבנאי, המשורר, המשווק, המשקר . פתיחה כֹּה לֹא טֹב לִי . יֵשׁ שֶׁאֲנִי פֹּה, וְהֵם שָׁם לֹא . כֹּה כָּאֻב לִי . אתה פותח במלים פשוטות, שכמו מסכמות בתמצית ובהשלמה מצב ידוע זה מכבר ונקשרות בתודעת הקורא, המכיר את שירתך, אל אובדנך המוצהר — הורים, שניים מתוך שלושת האחים, ואחות, כפי הנראה בשנת ,1942 במחנות ההשמדה במיידנק ובסוביבור ( צורית 1995 : 118 ) . אבל המלה "יש" — "יש שאני פה, והם שם לא" — זורה אור של אי-נחת וחוסר יציבות ; כיצד ניתן לפרש את הדברים לאורה — האם זוהי מילית זמן — לפעמים אני פה והם שם לא ? האם לפעמים אני שם והם פה ? אני לא פה והם כן שם ? מה היא ה"יש" הזו ? הגיוני שתהיה בתחילת השיר, אולי כך : "יש שלא טוב לי . . . " אולם כפי שהיא, היא מטילה צל של תעתוע, כחץ שמנחה את הכאב למספר כיוונים . בראשית אֲנִי מִן בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֶלֹהִים אַחַת וְהֵם מִן בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אַחֶרֶת . בשורות הבאות מובילה אי-הנחת אל מצב קדום ; אנו מחליקים אל בראשי...  To the book
הקיבוץ המאוחד

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help