שמעון זנדבנק / התאריך, צלאן, דרידה, ישורון

98 אולי יוּתר לומר, שבכל שיר כתוב וחקוק ה-' 20 בינואר' שלו ? אולי חידושם של שירים הנכתבים היום הוא בדיוק בכך : שמנסים כאן בדרך הברורה ביותר לשמור את זיכרון התאריכים הללו ? אבל האין אנחנו כולנו מתייחסים אל תאריכים כאלה ? כתובים וחתומים מכוחם ? ולאילו תאריכים מייחסים אנחנו את עצמנו ? אילו תאריכים כתובים וחתומים בחיינו ? אבל השיר הלא הוא מדבר ! הוא שומר את זכרון תאריכיו — אבל מדבר . ודאי, מדבר תמיד בענייניו-הוא, ענייניו שכל-כולם רק הוא-עצמו . 3 הרבה מן הכתוב פה הולך לאיבוד בתרגום, בעיקר בגלל קישורי המלים הווירטואוזיים, הסובבים סביב המלה ,schreiben לכתוב . בתרגומי נאלצתי לוותר על הקישורים האלה ולהרחיב את לשונו האליפטית של צלאן כדי שהדברים יובנו ( פחות או יותר ) . אנסה בכל זאת לעשות פרפרזה של השורות האלה . בכל שיר, בייחוד בשירה העכשווית, חקוק תאריך ( לאו דוקא תאריך כתיבתו, שהרי ה- 20 בינואר, היום שבו הלך לנץ בהרים, אינו תאריך הכתיבה, אלא חלק מן הסיפור עצמו ) . חיינו טמונים בתאריכים מסוימים ומופנים — כך, נדמה לי, יש להבין את דברי צלאן — לעבר חזרתם של התאריכים האלה בעתיד . תאריך לידתו של אדם,...  To the book