שתי כיפות סרוגות בבטנך

יאיר שלג 558 חוגגת, על כל פלגיה, את יום העצמאות . ניתן אפילו לומר שיום העצמאות הוא כמעט המכנה המשותף האחרון המאחד את כל פלגי הציונות הדתית, ומי שאינו חוגג את היום הזה כבר יצא מגדר ציוני – דתי . בעניין זה, כידוע, המציאות דינמית יותר מן ההגדרות האידאולוגיות . וכך, יש כיום המגדירים את עצמם חרדים אבל רואים במדינה ערך וחוגגים את יום העצמאות, ופה ושם יש אפילו מי שיגדירו עצמם "דתיים – לאומיים" ( אם כי לא "ציונים – דתיים" ) , אבל בפועל הם מסתייגים מאוד מהמדינה . על כל פנים בכל יתר הסוגיות רואה החרד"לות את עצמה באופן עקרוני כזהה לגמרי עם התפיסה החרדית : כמוה, היא מלאת חששות מן המודרנה, ובעיקר מן ההשכלה הכללית ; כמוה, היא מתנגדת לחברה מעורבת בין המינים, ובפועל מחמירה בהלכות צניעות אף יותר מהמקובל ברחוב החרדי . הזהות הציונית – דתית שונה כמובן לגמרי . ההבדל בינה לבין החרדיות לחלוטין אינו מתמצה רק בסוגיית היחס למדינה . בניגוד לחרדיות היא מאמצת דפוסים רבים של העולם החילוני : חברה מעורבת, תפיסה עקרונית של שוויון זכויות בין המינים, שותפות בצריכת תרבות כללית ובעשורים האחרונים גם יותר ויותר שותפות ביציר...  To the book