|
|
בצלאל כהן 430 היחס הרווח בעולם החרדי לבן הציונות הדתית ה פש רנ ו ת הוא כאל מי שמתאפיין בקלות דעת ובפשרנות בנושאים הנוגעים לתורה וליראת שמים . בעיניים חרדיות הציונות הדתית היא תולדה של חוסר יכולת להכריע בין מחויבות מלאה לתורה ולמצוותיה לבין החילוניות, והיא למעשה פסיחה על שתי הסעיפים . עם זאת, קיימת מודעות לכך שישנן בציונות הדתית קבוצות המקפידות בקלה כבחמורה ( בפרט בין תלמידי ובוגרי ישיבת מרכז הרב, וכלל הזרם המכונה חרד"לי ) , וכלפיהם ניתן לשמוע הרבה פעמים את האמירה "הם כמו חרדים, אבל יש להם את השיגעון של ציונות ושל ארץ – ישראל" . הקהילה החרדית בכלל, והליטאית בפרט, חיה בתודעה של מחויבות מלאה ללימוד תורה ולקיום מצוות באופן המחמיר ביותר כדרך חיים מחייבת . למרות המודעות לכך שלא כולם מצליחים לעמוד ברף דרישות גבוה זה, החרדים מבדילים בין מי שאינו מצליח לעמוד בדרישות אלה לבין מי שמציג זאת כאידאולוגיה . בהקשר זה צריך להזכיר שדבריו של ה"חזון איש" באיגרותיו בשבח הקיצוניות ובגנות הבינוניות והפשרנות הפכו לאחד העקרונות החרדיים המובהקים . המשימה המרכזית של הקהילה החרדית בשנים ח י י ה מעש ה שלאחר השואה ...
To the book |
|
|