|
|
64 מחקר מדיניות 137 | הוועדה לבחירת שופטים מפלגה כזו או אחרת ובעיקר ציפייה כי יישאר נאמן לאינטרסים שלה אחרי מינויו אינן מתיישבות עם האתוס השיפוטי . 170 כך לדוגמה, בהליך מינוי השופטים בארצות הברית ( שם הנשיא מציע את המועמדים והסנאט מאשר אותם ) ניכר בשנים האחרונות, לדעתי, כי השופטים המתמנים נעשים מזוהים יותר ויותר עם מפלגות . אדרבה, תהליכים פוליטיים והדינמיקה של הליכי השימוע מובילים שם לנטייה להצעת מועמדים קיצוניים המתמנים ברוב זעום ולא בהסכמה רחבה . תהליכים אלה אינם מתיישבים עם האתוס השיפוטי, ובטווח הארוך הם עלולים לפגוע באמון הציבור ברשות השופטת . חשוב להדגיש שוב את ההבחנה החשובה של גארופה וגינסברג לגבי המתח הדיאלקטי בין עקרונות העצמאות והאחריותיות . מתח זה בא לידי ביטוי גם בשיקולים הנשקלים במינוי שופטים . רשות שופטת שבה מודגשים יתר על המידה הסדרים של אי- תלות עשויה להביא למִשפוט החיים הפוליטיים, כיוון שיותר ויותר הכרעות מדיניות יובאו לפתחו של בית המשפט לבחינת חוקיותן . מִשפוט הפוליטיקה עלול לייצר לחצים לפוליטיזציה של השיקולים במינוי שופטים . 171 ניתן לראות בעובדה שבישראל יש גורמים שמפ...
To the book |
|
|