חברה ואדריכלות

109 פרק שני כוראל : אדם, חברה וטכנולוגיה מתאימים לנפש הסוחר הצבעונית של רב הסוחרים הזה . אנשים שלווים מתגוררים בבתים שלווים, הקירות בכפר של קבצנים מתרפסים ומייבבים, ובתיהם של אנשים יהירים משקיפים בקרירות מעל לראשים . הבית מודע בבירור למעמדו החברתי ; כפי שאדם יודע אילו אנשים נמצאים מעליו ועל מי הוא יכול להביט מלמעלה, כך הבית תופס מקום בהתאם למעמדו, ומבטא בגודלו ובהידור או בדלות של אביזריו התאמה מדויקת מאוד לריבוד החברתי . בעיני אדם כפרי במצרים, בעלות על בית עם רצפות עץ, שהוא מכנה “מָסְרִי״, כלומר “קהירי״, היא סימן למעמד גבוה, והוא יתרברב על רכישתו בפני בני כפרו שגגותיהם עשויים קש וקנים . ברבות השנים, כפר שדורות רבים חיו בו אינו משקף רק את שגרת העבודה והפנאי של תושביו, אלא גם את גחמותיה של הקהילה ; הטיח והלבנים משתלבים במכלול החי עם הקציר והנטיעה, החתונות והלוויות, המכירה והקנייה, עם מלאכת הכפיים, עם המסחר, עם הרגשות השוררים בין משפחה למשפחה ובין מעמד למעמד . הבניינים לובשים את הצורה רבת הממדים של החברה, כפי שנעל ישנה מקבלת את הצורה המיוחדת של כף רגלו של אדם מסוים או, ליתר דיוק, כפי שצמח...  To the book