"חמוש לצאת מול ים הייסורים": תגובות אלימות של יהודים בתקופת גזרות ת"ח ות"ט ומשמעותן ההיסטורית

אדם טלר 304 נקודת הפתיחה לדיוני היא הפריבילגיה שהעניק המלך הפולני ליהודי לוצק שבוולין 5 לאמיתו של דבר היה זה רישיון מלכותי שהתיר ליהודי העיר לבנות מחדשבשנת 1626 . את בית הכנסת שלהם, שנשרף כמה שנים קודם לכן . לא היה זה עניין יוצא דופן, למעט העובדה שהמלך הוסיף סעיף מיוחד : הוא הרשה ליהודים לבנות בית כנסת רחב ממדים מאבן, אך התנה זאת בכך "שהם יבנו על הגג מתקן שיאפשר להם להציב נשק בכל ארבע פינותיו, כדי שיוכלו [ להדוף את ] האויב" . זאת ועוד : על היהודים הוטל לממן את הנשק 6 האויב שמדובר בו היה כנופיות שלהאמור, ולשרת בהגנת העיר "כמו שאר העירונים" . טטרים, שנהגו לפלוש לאוקראינה כדי לקחת בשבי אנשים מקרב האוכלוסייה המקומית, 7 וערי וולין השקיעו מאמצים רבים כדי להתגונן מפניהן . הן ספרות השאלות והתשובות של התקופה והן מקורות פולניים מציגים כמה וכמה מקרים שבהם היהודים אכן התאמנו והשתמשו בנשק . ידועה במיוחד פסיקתו של 8 המהר"ם מלובלין, שדן במקרה של יהודי שנקלע בטעות למטווח ונהרג . הפריבילגיה שמדובר בה היא אחת הדוגמאות להשתתפותם של יהודים בהגנה עירונית, אבל מה שמייחד אותה הוא העובדה, שהקהילה היהודית גייס...  To the book