"חסידות וחכמה" של יצחק ארטר

חנן חבר 36 את ההכרח בעבודת כפיים שתפרנס את בעליה בכבוד : "במלאכה לא הורגלתי מנוער, למען מצוא חיית יד במחיר מעשה אצבעותי, ולעדור במעדר אדמת הארץ לא ניסיתי ; כי חרפה היא לבת עמי יושבת בארץ פולין לחפור אוכל מחיק האדמה, ולהצמיח על תלמיה 4 שבר רעבון נפש" . כאלטרנטיבה למציאת פרנסה נוטש המספר של הסטירה את בני משפחתו לאנחות, וחובר לקהילה חסידית . זו מתוארת בלשון חריפה ומבזה המצביעה על עליבות והיעדר הרגלים בסיסיים של הגיינה : ואחמד את קהלם, ואילווה אליהם, כאחד מרביהם התנקיתי והסיבותי את רגלי [ עשיתי צרכיי ] בבוקר בבוקר, וכותלי בית המדרש הבאישו נמקו מרוב המים אשר הריקותי עליהם יום-יום מחוץ ומבית, בהיכוני לערוך תפילתי, פאות ראשי נטפו מים, כי במקווה מים סרוחים רחצתי בנקיון את בשרי . 5 חוסר האמון שהוא רוחש לשקרנות המתחסדת של החסידים ולמופתיהם מביא אותו להגות בספרים ולגשש את דרכו אל ההשכלה . תחילה ללא הצלחה, ורק בעקבות פגישתו עם משכיל אמיתי הוא מוצא את דרכו וקורא בספרים בשמחה . במעבר חד בסיפור העלילה נופלת עליו תרדמה, ועלילת הסטירה מתרחשת בעיקרה בחלום שבו שתי נשים "לא כבנות החלד", 6 כלומר דמויות שאי...  To the book