sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
פרק שמיני 178 שכתב צונץ על רש"י ( 1822 ) וסדרת הביוגרפיות של רפפורט על כמה מגדולי 24 ביוגרפיות אלו, שנכתבו לאחר איסוף ועיבוד שיטתי של הגאונים ( 9281— 1832 ) . המקורות ומתוך ניסיון להאיר את הדמות בהקשרה ההיסטורי, עמדו ללא ספק לנגד עיניו של וייס בעת שכתב את הביוגרפיה שלו על האמורא רב . 25 חידושו העיקרי של וייס נקשר בבחירתו באמורא כנושא לביוגרפיה ולא באחד מחכמי ימי הביניים, כפי שעשו קודמיו . את עיקרי מסקנותיו שטח וייס בגוף הטקסט בקצרה, ואילו בהערות השוליים הציג את חומרי הגלם, קרי, המקורות שעליהם הסתמך במחקר . רק בשלהי הביוגרפיה נזקק וייס לדון ביצירתו ההלכתית של האמורא רב . כאן גם העלה את השערתו שרב חיבר את 'ספרא דבי רב', מדרש ההלכה לספר ויקרא הנזכר בתלמוד . בהערת שוליים רחבת ממדים הבהיר כי שם החיבור, ה'ספרא', מעיד בעליל על מנהג התנאים והאמוראים לתעד את משנתם ההלכתית . אם חכמי ישראל היו נמנעים מלהעלות על הכתב הלכות, ציין וייס, 'מי הרשה את רב לכתוב את ברייתות ה"תורת כהנים" ? ' . 26 בהמשך ללוינזון טען גם הוא שרק הוראת התורה שבעל פה מתוך הספר נאסרה בדורות הקדמונים, אך לא עצם העלאתה על הכתב . ...  To the book
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help