ב. 'בית יהודה': התשובות של יצחק בר לוינזון לאמנויל ליפן

פרק שמיני 170 4 הנוצרי, אמנויל לפין ירום הודו', דמות שככל הנראה לא הייתה ולא נבראה . במסגרת ספרותית זו שטח גם את השקפתו בסוגיית התורה שבעל פה, על צדדיה התאורטיים וההיסטוריים . ראשית נתן לוינזון דעתו על פשר איסור הכתיבה של התורה שבעל פה, תוך שהוא ממזג בין השקפותיהם של חכמי ימי הביניים לעמדות שהושמעו בעת החדשה, המנוגדות ברוחן זו לזו . בעקבות הקדמונים הבהיר גם לוינזון כי העברת המסורת בעל פה נועדה לסייע בשימורה המדויק . בשל גלגולי השפה וחילופי המשמעויות של מילים במרוצת הדורות, עשויים היו חיבורים כתובים להתפרש באורח החוטא לפשרם המקורי : כי מטבע הלשון שתשתנה ממחוז למחוז, וביחוד מזמן לזמן, בשינוי וחילוף עצום מאוד . . . ולפעמים יקרה שיהיה החילוף בהוראת המילה וכוונתה בזמן מהזמנים בהיפך העניין . . . ובעבור זה יוציאו משפטים מעוקלים וישתבשו בעבור זה בדעות . 5 בהשפעת חכמי זמנו שיער לוינזון כי מסירה בעל פה אפשרה סיגול של המסורת בנסיבות משתנות . הודות להעברתה בעל פה ולא בכתב נמנעה מהציבור הרחב הגישה למסורת, והיא נותרה במגרשם הבלעדי של חכמי ההלכה, והם עמלו על התאמתה לתקופתם . אכן, הבהיר לוינזון, 'יש ב...  To the book