פרק שמיני 168 ברחבי האימפריה על שולחנם של הצארים השונים, החל בתקופת שלטונה של יקטרינה השנייה ( 2671— 1796 ) , והיא עברה טלטלות מרובות . תקופת שלטונו של הצאר אלכסנדר הראשון ( 1081— 1825 ) הולידה בראשיתה גל אופטימיות בקרב המיעוט היהודי, בשל מגמתו לשלב את היהודים בכלכלה ובפוליטיקה של רוסיה תוך שמירה על זהותם הדתית . תחושות פסימיות יותר עוררה תקופת שלטונו של הצאר ניקולאי הראשון ( 5281— 1855 ) , שבה נקטו השלטונות סדרת חוקים שנועדו לעודד המרת דת וטמיעה תרבותית מוחלטת של היהודים ברחבי האימפריה . נקל לשער כי בנסיבות פוליטיות אלו בחרה ההשכלה היהודית המקומית לאמץ אידאולוגיה זהירה ומתונה מזו של משכילים במערב אירופה או במרכזה . ואכן, אם בגרמניה נכרך תהליך המודרניזציה בהתנערות גוברת מערכי המסורת, ברוסיה שקדו מרבית המשכילים לשלב את התרבות המודרנית במסורת היהודית, ואפילו למצוא לה תקדימים או מקבילות במסגרת מסורת זו . יומרתם של הוגים יהודים ליברלים בגרמניה לקדם רפורמות מרחיקות לכת הייתה זרה למשכילים במזרח אירופה במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה, והם דבקו בדרך כלל באורח חיים מסורתי . מלחמת ה'תיקונים בדת...
To the book