ג. פירוש המקרא של ר' שמשון רפאל הירש

פרק שב יעי 148 שעל נהר מיין ( 1851 ) . בפרנקפורט הוא הקים קהילה עצמאית, קטנה אך משגשגת, ובה גם שקד על גולת הכותרת של יצירתו, קרי תרגום ופירוש בגרמנית לתורה . באמצעות רטוריקה מרשימה פנה במפעלו הפרשני לציבור רחב שבית הכנסת ניצב במרכז הווייתו היהודית, ולא לקבוצת למדנים מצומצמת שמושבה בבית המדרש . בפירושו הטיב להיעזר בתובנות של מלומדים נוצרים ולא רק של חכמים יהודים, ולשלב בין תפיסות מודרניות ובין ערכים מסורתיים . הירש לא היה היחיד מבני המחנה האורתודוקסי שהציב את פרשנות המקרא במוקד יצירתו . קדמו לו ר' מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר ( המלבי"ם, 9081— 1879 ) ויעקב צבי מקלנבורג ( על אודותיו ראו להלן ) , ובעקבותיו הלך גם ר' דוד צבי הופמן ( 3481— 1921 ) , וכולם הפנו את מרצם לאפיק יצירה זה . ואולם בניגוד לשלושת החכמים הנזכרים, שבפירושם התמקדו בגישור על פער מטריד בין דרשות חז"ל ובין פשוטו של 14 מקרא, שימש חיבורו של הירש שופר להפצת הגותו היהודית בכללה . הגותו הדינמית והחמקמקה של הירש, ובראשה סיסמתו הנודעת 'תורה עם דרך ארץ', זכתה לפרשנויות רבות . לצד דבקות חסרת פשרות בהלכה הנורמטיבית, הוא צידד בשינוי...  To the book