ו. תאוריה לעומת היסטוריה

תורה שבעל פה בעת החדשה 89 שמרנים שאחזו במשנת אבותיהם, וגם מלומדים שניחנו בחוש ביקורתי הוסיפו 45 לאמצה בטבעיות רבה . הצבת התאוריה המהפכנית בתפיסת התורה שבעל פה, על רקע השחזור ההיסטורי הרווח בדבר מועד כתיבתה המוקדם, מעוררת לכאורה תמיהה . כאמור, ביסוד התאוריה המפכנית שהעלו המשכילים הנזכרים ניצבה שאיפה כמוסה לשקם את דימויה של המסורת ולהציגה כיצירה שלא איבדה את חיוניותה . ואולם אם גם עליהם הייתה מקובלת העמדה ההיסטורית שלפיה עוד בזמנו של רבי נכתבה המשנה, אזי למעשה ניטלה כל דינמיות מהמסורת עוד בראשית דרכה . כיצד התיימרו להתפאר בתורה שבעל פה ככלי שנועד להתאמת ההלכה לנסיבות הזמן והמקום אם בפועל כבר בשחר ימיה חדלה מלשמש 'תורת חיים' ? היאך ניסו לשמר את חינה של מסורת ההלכה אם מיד לאחר לידתה נחקקה עלי ספר ? ואומנם גם מעיני ההוגים הנזכרים לא נסתרה התהום שנפערה בין משנתם התאורטית האידאלית ובין התרחיש ההיסטורי הטרגי . מודעותו של מנדלסון לפער שבין האידאה לבין המציאות ניכרת היטב בספרו 'ירושלים' . בהתייחסו לתרחיש שהוביל לכתיבת התורה שבעל פה לא הסתיר קורטוב של צער : תחילה אסור היה במפורש לכתוב על החוקים י...  To the book