ב. תורת פה וכתב מיופה

תורה שבעל פה בימי הביניים 31 תהו מפעם לפעם גאוני בבל על אודות מהותו וקורותיו של מוסד התורה שבעל פה בימים עברו . הביטוי הידוע והמובהק ביותר מתקופת הגאונים לעיסוק בסוגיית התורה שבעל פה מצוי באיגרתו של רב שרירא גאון ( 609— 1006 לערך ) לבני קירואן, שנכתבה בשלהי המאה העשירית . הללו פנו לגאון בשאלה : 'כיצד נכתבה המשנה . . . וכן הברייתות כיצד נכתבו, וכן התלמוד כיצד נכתב ? ', ואף זכו לתשובה מפורטת מצידו . עם זאת לעיסוק בחידת התורה שבעל פה קיימות עדויות נוספות כבר בכתבי 6 5 ובהמשך בכתבי רב שמואל בר חפני גאון ( שנפטר ב - 1013 ) . רב סעדיה גאון, במשך שנים רווחה במחקר נטייה לקשור את העיסוק של הגאונים בענייני התורה שבעל פה בפולמוס שניהלו עם הקראים . 7 מכתבי הקראים מאותה העת אנו למדים על אופייה של המלחמה שקידשו נגד התורה שבעל פה : אם אכן נצטרפה לתורה שניתנה בסיני מסורת נלווית בעל פה, טענו הללו, כיצד העזו הרבנים להמיר את צורתה המקורית ולהעלותה על הכתב ? ברוח זו תקף סלמון בן ירוחים, מחכמי הקראים במאה העשירית, את עמיתיו הרבניים : צור נתן שתי תורות כאמרתכם, אחת בכתב ואחת בפיכם, אם הוא כדבריכם, נמצא שקר ...  To the book