רגעי מעבר

הקדמה 22 ראשוניות בדבר אופיין ותפקידן של ערי המרפא כהטרוטופיות של התרבויות היהודיות המודרניות . בראשית קיימת ההנחה שסביב מפנה המאה היה למרחצאות, בתור יעדי מִפלט זמניים להמון, ערך מיוחד בעיני החברה, שהייתה נתונה אז בתהליכי שינוי . התרבויות היהודיות – קבוצות חברתיות שנטו להימצא במעמד חשוף בחברה – עסקו בחיפוש אינטנסיבי אחר אותם מרחבים מוגנים ועולמות אידאליים לכאורה, שהיו שונים לחלוטין מחיי היום-יום . מנקודת מבטו של פוקו, אסטרטגיה תרבותית זו לא הייתה יוצאת דופן, שכן, לדבריו : בכל חברה מתקיימות אוטופיות בעלות מרחב ממשי, מרחב שניתן לקבוע את מקומו בדיוק ולאתרו על המפה, וזמן שניתן לקביעה מדויקת ושאפשר לאתר ולמדוד אותו על פי הלוח היום-יומי . ככל הנראה כל קבוצה אנושית מקצה לעצמה מקומות אוטופיים מתוך המרחב שהיא תופסת, שבו היא חיה ופועלת באופן קונקרטי ; ורגעים אכרוניים ( uchronian ) מתוך הזמן שבו היא מפתחת את פעילויותיה . 27 עולמות אלה התהוו ועוצבו במידה רבה על פי הקֶשר שבינם לבין פסקי זמן קבועים וחוויות מוגבלות וזמניות, שחזרו על עצמם מדי קיץ בצורה טקסית . מערכת של פתיחוֹת וסגירוֹת אִפשרה את הכניס...  To the book