המרחק הנכון: בריחה, התאבדות והתגלות ב'סיפור שלא התחיל'

פרק ו : לעקוד את המילים אל הדברים 225 במלחמה . בלב המסע אל העבר עומד הניסיון לשחזר את רגע התאונה כרגע שבו נפגשים כוחות עצומים זה בזה, כשכוח תנועתו של האח על האופנוע מתואר כדחף חיים הבז לסכנה, מישיר אליה מבט, ולבסוף רוכב מתוך מודעות אל המוות . המהלך של 'סיפור שלא התחיל' מוותר על הריחוק שבין היצירה לבין מקורה, הוא מנסה לגבור על הריחוק הזה כדי לגעת בדבר עצמו . היצירות התיעודיות בסיפורי מישור , שאינן נזקקות למיצוע בדיוני, הן ביטוי לניסיון היזהרי לגעת ב'דבר עצמו', במקור . הדברים הללו אמורים הן באשר למרחק שבין היצירה הספרותית לבין המציאות הראלית, והן באשר למרחק שבין היצירה לבין המחבר עצמו, שגם הוא ה'מקור' שלה . המרחק התיאורי נתפס כערבות להגבהת הסיפור מעל לאישי הטריוויאלי, והמספר היזהרי מודע לוויתור שלו על העמדה הזאת . כך הוא אומר למאזין : בוא, נקום, נלך, נצא, זזנו . רק זה חסר שאתחיל להתייפח או אתה תתחיל לזלוג . נניח לזה . ינוח לו בלתי- מופרע בסיפורי- המעשיות . אין סיפור ללא מרחק, ואני אין לי שום מרחק . מי יודע אם ארחיק אי פעם . ובידוע, סיפור דברים המעורר דמעות הוא פחות מסיפור, אולי יותר, מכל...  To the book