דת ומדינה בישראל 304 והרווח , היא מניחה שהסכנות הגלומות בה ליחיד או לחברה הן כה חמורות שהמדינה צריכה גם להדיר אותה מהמרחב הציבורי וגם לספק , ממנה כה שולי או למצער , בתקווה שבאופן זה היא תלך ותיעלם , לה הגנה מזערית . שפעתה הרבה תפחת הש היא רואה בדת תופעה . ב מעין תמונת ראי לאפשרות היא ג אפשרות . שהרווחים הנשקפים ממנה ליחיד ולחברה עולים בהרבה על סכנותיה , חיובית . לכן היא ממליצה למדינה גם לתמוך בדת וגם לספק לה הגנה חזקה , מצד אחד . משקפת במידה רבה את התזה שנקטנו בחיבור זה ד אפשרות אחרי שבחנו בפרוטרוט את , ה להפרדה הראשון את הדריש שער דחינו ב מסקנתנו הייתה . ולטובת הדרת הדת בפרט , הטעמים לטובת ניטרליות בכלל ואין פגם , ובכללן גם תפיסות דתיות , שהמדינה רשאית לקדם תפיסות טוב מצד . בשימוש בטיעונים דתיים כדי לבסס חקיקה או מעשים שלטוניים אחרים הצענו , אשר לחופש הדת . שה על הדת השני בהגנה חל שער תמכנו ב , אחר והראינו שאם מבינים כהלכה את , לבססו על החשיבות של מצפון ושל תרבות ההגנה שהם מספקים לדת היא מצומצמת מכפי שלעתים , שני הבסיסים הללו דהיינו הגנה , הדברים אמורים בייחוד בסוג ההגנה השני שניתן ...
To the book