דת ומדינה בישראל : שער שלישי 200 4 . ולא למובן הדתי שלו ', יהדות ' של המושג כים לכך שיהודי אינו ניתן להס אבל אין פירוש הדבר שיהודי אינו יכול להיות באחת , יכול להיות באחת נוצרי , זו תפיסתם העצמית של רבים מהיהודים בארץ ובעולם , כידוע . גם חילוני אין אפוא הכרח . אבל לא במובן הדתי - שרואים בעצמם יהודים מלאים חובה לתמוך בדת היהודית או מטילה ' מדינה יהודית ' שהגדרת המדינה לפרש . להעדיפה אין , כנוגע לדת ' מדינה יהודית ' על כך נוסיף שגם אם מפרשים את הביטוי משמעיות לעניין מה שהמדינה חייבת לעשות כדי - להסיק מכך מסקנות חד ניתן לחשוב על דרכים מגוונות לקידום , ראשית . לקדם את הדת היהודית הקידום יכול . מהן תנקוט המדינה אפשר לקבוע מראש אילו - ואי , הדת . אבל הוא יכול להתבטא גם בהעדפה סמלית , להתבטא בהעדפה תקציבית טענת זכות לקבל מהמדינה סיוע זה או ( יהודיים ) לפיכך אין למוסדות דתיים כמו שאין לנציגיהם הרשמיים טענת זכות להשתתף בטקסים רשמיים , אחר , ינה בוחרת לקדם בהם את הדת גם אותם תחומים שהמד , שנית . של המדינה . העדפת הדת היהודית עשויה להתבטא בהם בעוצמות שונות ואפילו , כולל היבטים דתיים ' מדינה יהוד...
To the book