פַּן-שמיות, פַּן-אסייתיות ו'הפעולה השמית' 249 בהקמת מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית משום קו פרשת מים למי שהקדיש את חייו לרעיון על-לאומי ? האם יש תוקף כלשהו לערעור על 'כוחה הנורמטיבי של המציאות' ( כביטויו של מקס ובר ) של הוגה כמו ר' בנימין, שהמשיך לדגול בקיום יהודי-ערבי משותף במרחב השמי גם לאחר קום המדינה, או שהמעבר לעידן של מדינת הלאום אינו מאפשר לראות כל המשכיות בין התקופות ? שאלות אלה, העולות מניתוח דרכו של ר' בנימין, אינן קשורות אליו בלבד . במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים צמחו במסגרת היישוב היהודי בארץ רעיונות ותפיסות פוליטיות שהמשיכו את קו החשיבה הפַּן-שמי . הרעיונות הללו איחדו סביבם קבוצות של פעילים גם בשנות החמישים והשישים, וניתן לקבוע שהקמת המדינה לא שמה קץ לשאיפות מרחביות פַּן-מזרחיות והן המשיכו להתקיים בשיח הציוני והישראלי . דוגמה מעניינת לכך היא תנועת 'העברים הצעירים', הידועים בכינוי 'הכנענים' . קבוצה זו, שצמחה בהשראתם של עדיה גור חורון ( אדולף גורביץ', 1907 – 1972 ) ויונתן רטוש ( אוריאל הלפרין / שלח, 1908 – 1981 ) , זכתה לתשומת לב מחקרית רבה יחסית . 3 ה'כנעניות' הציבה גם ...
To the book