ה. פַּן־אסייתיות, פַּן־אסלאמיות, ציונות

משה יעקב בן גבריאל ו'הציונות הפַּן-אסייתית' 237 הפַּן-אסייתיות היפנית התבססו על ההסתייגות ההדדית מן המערב ועל הניסיון להתגונן בפני האימפריאליזם . הגותו של בן גבריאל משתלבת היטב במערכת הרעיונית הזאת, ונראה אפוא שזו המסגרת שלתוכה יש להכניס את תמונת העולם הציונית הפַּן-אסייתית שלו . התוכנית מרחיקת הלכת ( והבלתי ממומשת ) שלו מלמדת על תפיסה על-לאומית ועל רגישות ביחס למקומה של הציונות בתמונה הגאו-פוליטית העולמית הדינמית של ראשית המאה העשרים . בן גבריאל קבע כי הציונות איננה פועלת ב'ואקום על-לאומי' . שתי אפשרויות ניצבו בפניה : השתתפות במשחק האימפריאלי כנציגה של בריטניה או של מעצמה מערבית אחרת במזרח או הצטרפות למגמה הפַּן-אסייתית . הוא ניסה להטות את הכף לכיוון האפשרות השנייה וקיווה לצרף בדרך זו את התנועה הציונית למגמות העל-לאומיות שרווחו בשיח של זמנו ובאו לידי ביטוי, כאמור, ביצירת קשרים בין מגמות פַּן-אסייתיות לפַּן-אסלאמיות . בעמדותיו של בן גבריאל יש אפוא יותר מאשר שילוב של רומנטיקה ושל רעיונות מופשטים בדבר אחדותו הרוחנית של המזרח . החשש מפני ההשפעה האירופית על היהדות ועל אסיה הניע אותו לאמץ ע...  To the book