ד. אוקאקורה טנשין, האידיאלים של המזרח ו'שער המזרח'

פרק שביעי 234 אסיה, שממנה צמחה גם היהדות, מבטאת לדבריו את ההתמסרות המוחלטת, את היותו של היחיד חלק מקולקטיב כדרך למימוש דרכו האישית . מאלף לראות כיצד רומזים רעיונותיו שוחרי השלום הללו של בן גבריאל לעמדה קולקטיביסטית, המכפיפה את הפרט למטרותיו של הכלל . ביטול הפרט מפני הציבור, המבטא את רצונו 'האמיתי' של היחיד, איננו תופעה יוצאת דופן במאה העשרים . ובמקרה של בן גבריאל ייתכן שזהו ביטוי לעמדה הסוציאליסטית המוקדמת שלו . על כל פנים, עיקרו של חלק זה, ושל הספר כולו, הוא חיבור הציונות לרעיון הפַּן-אסייתי . בן גבריאל חזר והדגיש את הקִרבה בין רעיונותיו לאלה של אוקאקורה, שבליבם אחדותה של אסיה וההתנגדות להשפעה האירופית עליה . גם כעבור שנים רבות רמז בן גבריאל על קִרבתו לגישה של אוקאקורה . ברומן האוטוביוגרפי 'הבריחה תרשישה' הוא סיפר את סיפור חייו של מארק פקטור, בן דמותו הספרותי, מילדותו בווינה ועד לחוויותיו בירושלים במהלך מלחמת העולם הראשונה . במהלך הסיפור מתוארת שיחה בין מארק, קצין בצבא האוסטרו-הונגרי, לבין שבוי הודי : 'אילו היו בני אסיה מאוחדים לא היתה עוד מלחמה בעולם . יכולים היו להכתיב שלום נצח', אמ...  To the book