א. שנות העשרים: בדרך לשוליים

ר' בנימין והפַּן-שמיות – ימי המנדט הבריטי 161 המערבית השלטת . 4 תמורה זו, ממעמד של מיעוט למעמד של קבוצה דומיננטית, החלישה מטבע הדברים את הרצון להשתלבות תרבותית ולשותפות פוליטית . לדעת מבקריה היהודים של ההנהגה הציונית, התמורה הזאת הביאה להגברת העוינות והמתח בין הקבוצות השונות . 5 בנסיבות אלה הלכו ונדחקו לשוליים עמדות שהדגישו את הקִרבה ואת השותפות האפשרית עם הערבים, והתחזקו הנטייה להדגיש את הנחשלות הערבית והניכור המופגן כלפי הערבים בארץ . בד בבד גם התחזקה העמדה המתנשאת על היהודים המזרחים והספרדים בני הארץ, והם נתפסו והוצגו כמי שהתבוללו בחברה הערבית . 6 מחברים וחוקרים שונים ציינו, כי רבים מבני המשפחות היהודיות הוותיקות בארץ לא התנשאו על הערבים המקומיים ולא היו מנוכרים להם . לאור ניסיון חייהם והיכרותם עם התרבות הערבית היה יחסם של יהודים מקומיים אלה אל האוכלוסייה הערבית שונה מזה של אנשי היישוב החדש שזה מקרוב באו, וגם הציונים שבהם נטו לעתים קרובות לאוטונומיזם – קיום יהודי לאומי במסגרת האימפריה העות'מאנית . 7 יחסם של אינטלקטואלים ילידי המזרח לעולם הערבי ולתרבותו משתקף, לדוגמה, בתרגום התלמוד ל...  To the book