ח. רומנטיקה ופוליטיקה: בין 'תחיית המזרח' לפַּן־שמיוּת

פרק חמישי 156 ועם העיקרון של עבודה עברית, ומצד אחר, תמיכה בשיתופם של הערבים בעבודה ובפיתוח של הארץ . במילים פשוטות : לא 'אנחנו או הם' אלא 'אנחנו וגם הם' . כמה שנים קודם לכן כתב בבוטות : 'ערבים משׂתכרים על ידינו – על זה אין להתעצב . טוב לצדיק טוב לשכנו . ואנו צריכים לשכנים בני תרבות . אין אנו יכולים לשבת לעולם ועד בין פראים ובני זוהמה' . 156 לפני מלחמת העולם הראשונה ניתן היה להצדיק עמדה מעין זו בקלות יחסית . עם צמיחת הלאומיות הפלסטינית והתגברות העלייה היהודית בתקופת המנדט הבריטי הלכו והתבררו ממדיו של הסכסוך הלאומי ועימו גם התחדד הניגוד שבין הפועלים העברים לערבים . 157 לסיכום, למרות הקִרבה-לכאורה בנקודת המוצא המופשטת, היה הבדל מכריע בין גישתו של אוסישקין, השוללת לחלוטין את עבודת הערבים בארץ ישראל, לזו של ר' בנימין . והנה, על פער זה ממש עמד ר' בנימין כעשור לאחר מכן, בדברו על אוסישקין עצמו : 'הנקל היה לדבר באודסה על האחוה הגזעית שבין עברים וערבים, מפני שהכל היה רק דברים בעלמא . אך בירושלים זה ענין מטריד ומוזר . . . יען זקן האיש וטרוד האיש ולא הוא יאזין עוד לצלילי האח-לגזע . . . לא הוא ילחץ...  To the book