ב. 'נס לגוים או טאנקרעד' בשיח הציוני המוקדם

חיבת ציון ו'מסע הצלב החדש' 61 השקפתו של דישראלי על שקיעתה של התרבות האירופית ו'הסוד הגדול של אסיה' : הישועה העתידה לצמוח לעולם מאימוץ הערכים הרוחניים של המזרח לאחר 'החייאתו', כתוצאה משיתוף הפעולה שבין אנגליה לבין נציגי 'שבטי הבדואינים', היהודים-הערבים . השקפות מסוג זה עוררו התנגדות חריפה לצד הזדהות והתעניינות, וראוי לבחון את אופני התקבלותן . תרגומו של יהל"ל לטנקרד היה ללא ספק גורם מתסיס ובעל השפעה במסגרת ההתעוררות של הלאומיות היהודית במזרח אירופה בסוף המאה התשע עשרה . אמנם אין דרך לאמוד את מידת תפוצתו בציבור, אך ניתן לעקוב אחר ההתייחסות אליו בעיתונות בת הזמן . ביקורות מעל דפי עיתון חורגות, מטבע הדברים, מעבר לחוג הצר של הכותבים בו ופונות לקהל הקוראים הרחב, ובכך נעוצה חשיבותן . ואמנם, נראה כי הפולמוס הער סביב 'נס לגוים' הביא, בסופו של דבר, לחשיפה גדולה של הרעיונות הנדונים, ואף גרם למחברים שונים לתמוך בהם . דוגמה אופיינית היא עמדתו של שמעון ברנפלד ( 1860 – 1940 ) , סגן עורך 'המגיד' וברבות הימים מחבר פורה בתחום מדעי היהדות . ברנפלד סקר את חלקו הראשון של 'נס לגוים' ב'המגיד' באפריל 1883 : מע...  To the book