ב. ליליינבלום: בין מערב למזרח

פרק ראשון 28 השתמש ליליינבלום נלקחו הישר מאוצר המילים של התעמולה האנטישמית בת הזמן : החלוקה בין 'סמיטים' ל'ארים', הגדרת היהודים כזרים על פי גזעם, 'בני שבט פאלסטיני מאזיה' . אינטלקטואלים יהודים מסוגו של ליליינבלום, שגדלו על מורשתה של תנועת ההשכלה, הפנימו את הדימוי המערבי והאירופי של רוסיה בימי שלטונו של הצאר אלכסנדר השני ( 1825 – 1855 ) , שבהם שיתפו המשכילים היהודים פעולה עם השלטון כדי להביא למודרניזציה של החברה היהודית . לאור המטען ההיסטורי-האידאולוגי הזה ניתן להבין מדוע גם בבואו להכריז על התבדלותם של היהודים מסביבתם שימר ליליינבלום את הזיהוי התרבותי הקודם, שלא הבדיל בין רוסיה לאירופה . ואולם, בניגוד מובהק לגישה שאפיינה את תנועת ההשכלה, לא ניסה ליליינבלום, המשכיל לשעבר, לשלול את ההאשמות בדבר זרותם של היהודים . אדרבה, הוא הסיק מסקנות דומות : מקומם של היהודים אכן א ינ נ ו באירופה או ברוסיה, שאותה הציג בדבריו כחלק אינטגרלי של אירופה, אלא בארץ ישראל ובסביבותיה : וארץ אבותינו ? [ . . . ] מדוע נהיה זרים בארצות נכריות בעת אשר ארץ אבותינו עוד לא נשכחה מעל כדור הארץ, והיא עודנה שוממה ויכולה, בצ...  To the book