הקול שהופך לגוף

הגוף הציוני והגוף היהודי בכתיבתו של אפלפלד ׀ 291 9 באותו רגע ממש שבו נפער סדק בין האני לבין דמותו בראי . זההמדומיין הרגע שבו עלול להופיע הגוף הממשי , הלא-מסורק , הגוף המתפרק לאיברים סוררים שאין לשלוט בהם . אפילו הרווקה , שלכל אורכו של הרומן היא דמות סמכותית שמטילה אימה בקולה הצורח , נחשפת פתאום כ " אישה קשישה וחולה " ( שם : 137 ) , גוף רעוע שאין להצניע עוד מאחורי הקול המפקח . התגלותו של הגוף הממשי אגב קריסתו של הגוף המדומיין חותרת תחת הניגוד שהרומן עצמו יצר . נמצא שהגוף המדומיין אינו אלא פיקציה בעלת מעמד פרפורמטיבי, כשם שהגוף הצברי הציוני המיוצג ברומן אינו אלא גוף מדומיין חסר ממשות . אפשר לראות במהלך זה דוגמה למה שכינתה רינה דודאי נטרול האופוזיציה ברומן — נטרול שמבוסס על שבירת מבנים הייררכיים וביטול דיכוטומיות ( דודאי 1992 : 72 - 73 ) . מתברר אפוא שהניגוד בין הגוף המדומיין לבין הגוף הממשי איננו ניגוד יציב ובטוח, כי אם ניגוד ארעי . מאחורי הקול והמבט הסמכותי המפקח מתגלה הגוף הפצוע, כפי שמאחורי החזות האלמונית של אנשי המוסד מתגלים מהגרים שנכרתו מעברם ומבני משפחתם, ורווקותם 9 המונחים לקוחים...  To the book