הגוף הציוני והגוף הגלותי

274 ׀ פרק תשיעי ובתחילת המאה העשרים, וטענה שייחוס מחלות גוף ונפש ליהודים לא נבע רק מן האנטישמיות ומן השנאה העצמית של היהודים, אלא גם מן השינוי שחל במחשבת הפסיכופתולוגיה באירופה . המחשבה הציונית הפנימה את הרעיונות שהיו מקובלים באותה תקופה, ובכלל זה את ההשקפה שמחלות נפש ומחלות עצבים למיניהן אופייניות לעמים מסוימים . אף על פי כן, הניחה שהגוף היהודי יוכל להירפא אם ישתנו תנאי חייו בגולה או בארץ-ישראל . מאירה וייס ( 2005 Weiss ) תיארה את האידאולוגיה של "הגוף הנבחר" ואת חלחולה לתרבות הישראלית — למשל, לטקסי אבל ציבוריים או לייצוגים רווחים של החיים בישראל . היא אף עסקה בשאלה כיצד נותנת אידאולוגיה זו הכשר לחוסר שוויון מגדרי . מיכאל גלוזמן תיאר את ההתמודדות עם נושא הגוף הציוני בכמה טקסטים מרכזיים של הסיפורת העברית, והראה שגופו של החייל מוסיף לשמש אמת מידה לגבריות אפילו בטקסטים שמעמידים במרכזם אנטי- גיבורים מובהקים . גוף זה, שמובנֶה על פי אמות מידה ציוניות, מגדיר לדבריו את מעמדם ההייררכי של כל הגופים האפשריים האחרים ( גלוזמן 2007 : 265 ) . גלוזמן הפנה את תשומת הלב למתח בין הגוף הציוני לבין הגוף הי...  To the book