טראומה ומטפורה

"אַלְפַּיִם שָׁנָה חִכִּיתִי מִתֵּל אָבִיב לִקְרַאסְנִיסְטַאוו" : אשמה וגלות בשירת אבות ישורון ׀ 251 שונות של מודעות עצמית . [ . . . ] גם אם הניצול מכיר בחוסר הרציונליות של השתילות הטראומטיות, לא תתמתן השפעתם של פרגמנטים אלה : הם ימשיכו לעוות את המציאות בהתאם לתסריטים מהעבר ( & Laub Auerhahn 1993 : 293 ) . בטענה זו יש שימוש חדשני במונח "העברה" . לדברי המחברים, ביטויה של הטראומה מבוסס על שילוב מפתיע, אפילו אבסורדי, של הקשרים שרחוקים זה מזה . לביטויה של הטראומה אין מעמד של זיכרון חי והכרה, אבל גם לא של הדחקה : זהו תחום ביניים שבו לטראומה יש ביטוי, אבל היא אינה נעשית מודעת או נגישה לאני . דומיניק לה קפרה ( 2006 : 166 - 167 ) הגדיר את הטראומה מצב שבו האדם אינו מסוגל להשתחרר ממאורע שפלש לחיי הנפש שלו : למרות מרחק הזמן, המאורע ממשיך להתבטא בחזרה על פעולות שטמונות בהן קונוטציות מהעבר ( בלשונו הֶפגן — acting out ) . החזרה אינה מביאה לידי נטרול המשקעים, ובעל הטראומה אינו מתגבר על חזרתם הכפייתית . המאפיינים הללו של הטראומה מסבירים את כוחה של המטפורה : הדמיון מניע את ההעברה של פריט הקשור בעבר ואת...  To the book