אירוניה ללא שלילה

90 ׀ פרק שלישי מבט מאוחרת ומאפשר אירוניה ( שם : 282 ) . מערך התחבולות נועד להמחיש את "האירוניה האכזרית של הגורל", ממש כמו תמונת הכוכבים המאירים בליל הסדר, שעל פי פירושו של שקד היא "אירוניזציה של האדם על ידי הדרו של הטבע" ( שם : 285 ) . גם שמיר נדרשת לנושא האירוניה וקובעת שהסיפור מציג פרספקטיבה "ילדית המתבוננת בתמונה באורח חד צדדי" ( שמיר 1998 : 108 ) . הילד לדבריה "לוקה פה ושם בחוסר תובנה", שכן אין הוא ער לגבולות יכולתם של אביו ואחיו בגלל "תמימותו ואטימותו של ילד קטן ואגוצנטרי" ( שם : 114 ) . שמיר מעדיפה את נקודת המבט של הקורא, היודע לנקוט עמדה אירונית כלפי התודעה העצמית של הילד ושל שאר הדמויות . על אמונתה התמימה של האם בערך הדלקת הנרות בליל חג הפסח שבו הם מגורשים מביתם היא כותבת למשל : "קורא מפוכח או חילוני לא יראה בכך כל נס אלא אשליה : האִם הדלקת הנרות וחסידותה של האם הצילוה מרע ? " ( שם : 132 ) . הקריאות האירוניות של סיפור זה מניחות שכיוון שביאליק הוקיע את 7 הרי יצירתוהפסיביות היהודית כשכתב על תגובת היהודים לפרעות בקישינב, כולה מייצגת את אידאולוגיית שלילת הגלות על כל ביטוייה ומופעיה...  To the book