sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
64 ׀ פרק שני 1 ובשירת חיבת ציון, היה מקובל לתתהלאומית, שהיה מרכזי בשירת ההשכלה לשאלות לאומיות לבוש אישי באמצעות דובר שחיבר בין הנושא המופשט למימושו האישי כביכול . הצירוף של מסמן אישי מוחשי ומסומן לאומי מופשט אפיין את האלגוריה בשירה העברית שלפני ביאליק . הייצוג האלגורי התבסס על כפילות צפויה בין שני מישורים . במישור המיָדי, המוחשי, תיאר הדובר את חייו והתנסויותיו, והקורא היה אמור ללמוד מהם על המישור הלאומי המופשט, המוכלל . מישור סמוי זה היה אמור להתפענח בקלות . כיוון שנחוצה מידה רבה של התאמה בין שני המישורים — שאם לא כן, קשה לתרגם את המישור האישי המוחשי למישור הלאומי המופשט — נדרש המישור המוחשי להיות כללי, טיפוסי, לא ספציפי ( מירון 1986 : 24 , 32 , 286 ) . במילים אחרות, הופעת פרטים ביוגרפיים אינדיבידואליים מדי היתה עלולה לחבל במעבר מהאישי ללאומי . השילוב המקובל הזה בין האישי ללאומי היה סד שמחירו בצדו : הוא אילץ את הכותבים להבליע את האישי בתוך הקולקטיבי ולתבוע מהאישי מידה רבה של כלליות, ערפול וסתמיות . הכלליות או הייצוגיות ניכרות בתכנים המקושרים עם האני הדובר . ב " אל הציפור" ( 1891 ) , למ...  To the book
מוסד ביאליק

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help