טשרניחובסקי וגורל ההברה האשכנזית

תבנית נוף מולדתו : טשרניחובסקי וחיוב הגלות ׀ 49 שלילת הגלות ( שנראתה להם בדמות עולם העיירה העכורה של הספרות העברית ושל בית הוריהם ) הנחתה את מחיֵי הלשון האשכנזים לבחור בהברה "הספרדית" כמבטאה של העברית החדשה . העברית האשכנזית היא אשר הביאה אותם לארץ . והנה, בארץ השליכו מאחורי גוום גם את לשון ילדותם העברית, דיכאו מה שידעו לבטא בה ובחרו במבטא זר, שונה במהותו ( הרשב 1990 : 37 ) . הרשב מתאר את תולדות תחיית הלשון בראשית המאה העשרים . הוא מזכיר בין השאר את מדיניותו של ועד הלשון העברית, שקבע שיש להנחיל את ההגייה הספרדית בבתי הספר בארץ ; את עמדתו הידועה של אליעזר בן יהודה בזכות הדמיון בין המבטא הספרדי למבטא הערבי ; ואת עמדתו של זאב ז ' בוטינסקי שרצוי שהעברית החדשה לא תידמה לערבית, אלא לאיטלקית . על אף השוני בין עמדות אלו משותפת להם העוינות למבטא האשכנזי — הם דחו מבטא 11 בדבריו שלזה מכול וכול, שכן סימל בעיניהם את הגלות במובנה החולני . הרשב ניתן ביטוי בראש ובראשונה לקולות שתמכו בפרויקט הלשוני של דחיקת ההגייה האשכנזית, ופחות להתנגדויות שעורר פרויקט זה . לכן לא הִרבה לדון בעמדתם של משוררים עבריים ש...  To the book