נוף מולדתו

תבנית נוף מולדתו : טשרניחובסקי וחיוב הגלות ׀ 45 הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה, הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף מוֹלַדְתּוֹ, רַק מַה-שֶׁסָּפְגָה אָזְנוֹ עוֹדָהּ רַעֲנַנָּה, רַק מַה-שֶׁסָּפְגָה עֵינוֹ טֶרֶם שָׂבְעָה לִרְאוֹת, כָּל אֲשֶׁר פָּגַע בְּמִשְׁעוֹלֵי-טְלָלִים יֶלֶד מִתְלַבֵּט, נִכְשָׁל עַל כָּל גּוּשׁ וְעִי-אֲדָמָה, בְּעוֹד בְּסֵתֶר נַפְשׁוֹ וּבְלֹא-דֵעַ עָרוּךְ מִזְבֵּחַ, עָלָיו יַקְטִיר מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ לִמְלֶכֶת-הַשָּׁמַיִם, לְכוֹכָב וּמַזָּלוֹת . וְאַךְבִּרְבוֹת הַיָּמִים וּבְמִלְחֶמֶת-יֵשׁוּת, וּמְגִלַּת סֵפֶר חַיָּיו הוֹלְכָה מִתְפָּרֶשֶׁת, — וּבָאוּ אֶחָד אֶחָד, וְיִגָּלֶה פֵּשֶׁר כָּל אוֹת וָאוֹת וְסֵמֶל סֵמֶל כָּל הַבָּאוֹת, שֶׁחֹקְקוּ עָלֶיהָ בְּרֵאשִׁית בְּרִיָּתָהּ, — הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית-נוֹף מוֹלַדְתּוֹ . ( טשרניחובסקי 1951 : 466 ) תבנית הנוף נחקקת בנפש מכוח התנסותו החושית של הילד, שאינה מתוּוכת על ידי התודעה וההכרה הבוגרת . לתיאור ההתנסות נוקט השיר מטפורה מתחום הפולחן : הנפש הקולטת מדומה למזבח שמקטירים בו קטורת לכוכבים ולמזלות ....  To the book