אני רוצה אותך

והספינה שטה 722׀ האינטרסים, השואפים להשאיר את המטלפן על הקו זמן רב ככל׀ האפשר, למשובב ולקליט, ומבחינה זו השימוש ברכיב העונג הטבוע ביצירה זו הוא שימוש בזוי . מצד אחר, תחושת הזמן המושהה שיוצרת החזרה הזאת, והינתקות המקטע הזמני מכל זוועות הקיום, קולעות לא רק אל חדרי הלב הנוסטלגיים של הממתין לארוחתו, כי אם אל לב הקטע הזה . חלק מסוד הקסם שלו הוא הרגשת ה"קרוסלה" הסיבובית ; הכול נע בריקוד ( הקטע מוגדר "ואלס לפסנתר" ) סביב הנקודה האחת ששמו של הקטע מבהיר היטב — נקודת הגעגוע . ונקודת הגעגוע הזאת אינה המחזוריוּת הגואלת, המנחמת בעצם הישנותה — מחזוריות המיתוסים הנושנה — הסוחטת מיד תגובה רגשית מן המאזין . אין כאן השתוקקוּת עזה כמוות ואף לא כיסופי נצח ; הכול מתנקז אל השֵׁם הפשוט והמדויק כל כך, אל אותו רצון — אני רוצה אותך — שאינו מסתיר את חזותו המודרנית והעירונית . הרצון הזה הוא חזרה על מנטרה שיש בה גם עדינות וגם ממזריות, מנטרת הקיום האנושי ; זה צדו האחר, החי, של השיממון הבודלרי, ה"ספלין", שגילה את פניו הלא מתכתיים והלא מינרליים דווקא באופן הזה . אפילו הכיתוב הסטנדרטי המופיע בתחתיתו של עמוד התווים הרא...  To the book