והספינה שטה 512׀ אינן "מדברות" אליו . הן עשויות אפילו לשעמם אותו . הודהּ של׀ היצירה טמון באריה — ובה בלבד, ואולי אפילו לא בה כי אם בעצם החזרה עליה, בתחילת היצירה ובסופה . חתימת המעגל הזאת, שבמידה רבה אקוויוולנטית לסתימותו הפרשנית של בן השיח המסוים, אינה שונה במהותה מאותו חלום נושן — חלומו של קולרידג' החולם על קובלאי חאן, שבשעת היקיצה לא נותרה 1 ממנו אלא "המוסיקה הסגולית לשפה האנגלית" . מה שנותר מן החלום במסתו הנודעת של בורחס הוא הצורה הכללית המופשטת, ה"מוסיקלית", של הטקסט, ומה שנותר בתודעת המאזין לאחר שמיעת יצירתו זו של באך הוא דווקא הצורה ה"קונקרטית" ( אם אפשר לכנות זאת כך ) , שנשגבותה חולשת על פני מרחב האי מובנוּת ( כלומר על פני היצירה עצמה — כל מה שהתנגן בין שתי הופעותיה של האריה ) . מבחינה זו, המבנה שיצר באך תואם איזו סימטריה, או "תוכנית-על", שעליה כותב בורחס : "לחולם הראשון [ קובלאי חאן ] ניתנה בחזון הלילה תכנית הארמון, והוא בנה אותו לפיה ; החולם השני [ ס"ט קולרידג' ] , שלא ידע על חלומו של הראשון, זכה במתנת הפואמה על אודות הארמון . אם התוכנית לא תישחת, יזכה איזה קורא של 'קובלאי חא...
To the book