שופן, הסונטה השלישית

והספינה שטה 112׀ מכל סוג שהוא ; אין הייררכיה במשפחת הכפילים, החולקים את׀ מה שבהיעדר ביטוי הולם יותר יכונה כאן "השקפת עולם" ) , אך שופן הוא אחד מ"אויבַי" המוסיקליים המרים ביותר . והנה, בעודי מעיין בכתביו של צלקה, נתקלתי בפסקה המוסיקלית הבאה מתוך "ספר האלף-בית" : "יום אחד שמעתי את הסונטה השלישית של שופן . בא החלק השלישי . האם מה ששמעתי היה מוסיקה ? קול דיבר אלי, בבהירות נוקבת, קול שבא ממרחק, אבל היה זה קולי . לא יכולתי להירגע, לא יכולתי לישון . דבר דומה במקצת קרה לבחור בעל שם אופנתי ונהנתני למדי, פרנצ'סקו, באותו בוקר לפני שמונה מאות שנה, כששמע בכנסיית עירו פסקה מספר עתיק והפך לפרנציסקוס הקדוש . אבל מה יכולתי אני לעשות בחיי ? איזו תשובה חיכתה לי מעבר לפינה ? הרי שמעתי רק כמה 1 משפטים מוסיקליים, פתוס נסער וקצר" . צלקה מתאר כאן התגלות מוסיקלית ; רגע נדיר של גילוי עצמי מבעד לצלילי יצירה, ששמיעתה טלטלה אותו . לא מן הנמנע שמפגש זה אינו אלא תיאור גילויו של "כפיל" מוסיקלי ( תיאור דומה מופיע גם בספר מסותיו או "סימניותיו" השלישי של צלקה, 2 גם הפסנתרן היהודי מתיאוש-מוטקה צייטלין,"הפיתוי והשי" . מן ...  To the book