משפט הזהות של סקרלטי

והספינה שטה 591׀ קצרים אלה ( המותאמים באופן מושלם אפילו לאוזן הפוסט-׀ מודרנית, שהמחשבה על סימפוניה אטית וארוכה אוטמת מראש את חללה ) לא יוכל שלא לתהות שמא מכסה יפי הצורה על זרמי מעמקים רוחשים . כתמיד, הסברים לצורך או לתלות באיזון מסוג זה לא חסרים . מי שירצה יוכל לראות בעצם החלוקה עדות לקונפליקט כלשהו : האם חלק אחד של השלם מסמל את דוֹמניקוֹ סקרלטי, ואילו חלקו האחר את אלסנדרוֹ סקרלטי, אבי המלחין, שהיה בעצמו מלחין נודע, וברור ששנים רבות חסה דומניקו בצלו ? האם הצד האחד שייך תמיד לדומניקו נגן הצ'מבלו, ואילו הצד האחר שייך לעוגבר המהולל הנדל, בן זמנו של סקרלטי ( שני המלחינים נולדו בשנת ,1685 כמעין רמז או מימוש מוקדם של הדיאלקטיקה ההגליאנית ; ה"סינתזה" של קלילוּת הצ'מבלו מזה והודו של העוגב מזה היתה כמובן עולמו של י"ס באך, שנולד גם הוא באותה שנה ) ? האם צד אחד צופן בחובו את קולותיה של נפולי, שהיא מחוז ילדותו של סקרלטי, ואילו הצד האחר נושא את קולות הרחוב אל משכנות בגרותו בפורטוגל ובספרד ? אפשר, מן הסתם, להציע סיבות והסברים נוספים, מעניינים יותר או פחות, וגם אם יוכחו בעמל רב — עדיין לא יימצא הסבר ...  To the book