פנטזיה לתחריט נחושת

פרלודים 291׀ אלא גילה משהו מפניה של היצירה המתנגנת בצנעה, בין מעללי׀ החֶרֶט למכבש הדפוס . הניגוד בין יצירותיו ה"גדולות" של רמברנדט לתחריטיו ( אני מודה שציור דוגמת "משמר הלילה", הממתין למסיירים ברַייקְסְמוזיאוּם — מוזאון שכבן תפנוקים טיפוסי שקע באמבט שיפוצים ארך שנים — כאקורד סיום דרמטי, אינו אומר לי דבר . דיוקנו העצמי קטן הממדים של רמברנדט, המוצג גם הוא בין עיי השיפוץ של אותו מוזאון, מעניין אותי הרבה יותר ) קשור בדרך כלשהי ליצירתו זו של סוולינק ולביצועו המופלא של גולד . הן ההתפשטות החוצה והן ההתכנסות פנימה נוכחות בה, אך גם מהלכי ה"התפשטות" וגם מהלכי ה"התכנסות" נשארים תמיד בלתי צפויים ; לא "בלתי צפויים" מבחינה זו של חיזוי ההתרחשויות ההרמוניות, כי אם "בלתי צפויים" מבחינה אחרת — גם למאזין המיומן וגם למי שמכיר את היצירה על פה . חזרותיו של סוולינק על הנושא הפשוט, ההולך ומשתכלל ( לא במקרה נחשב מלחין זה לאחד מן הגשרים הרנסנסיים החשובים אל ממלכת הברוק ) , מעוררות ציפייה נמשכת לדבר מה מוגדר, אלא שאותו דבר מה לעולם לא נעשה מוגדר . מושאה של ציפייה זו הוא המימוש — כל מימוש — ו"מימוש" מעין זה לא יי...  To the book