והספינה שטה 781׀ זיכרונות, ומה לא" . אבל הטורסו של ריבנר אינו רק חסר ראש,׀ כי אם משולל ידיים ורגליים : "צרה אמִתית — היעדר הרגליים . ממזרים חכמים אלו / הצליחו לברוח בעוד מועד ולהשאירני על 1 עומדי, לא כן : במקומי" . קביעה חשובה זו, המבדילה בין ההישארות "על עומדי" ובין העמידה "במקומי", כלומר בין אי יכולתו של ה"טורסו" לנוע, המתפרשת כפגם פיזי-אסתטי, ובין שיוכו למקומו, לתרבותו ולזמנו, היא סוד קיומו של הראש ההיידני בשנות גלותו הארוכות . עוד בטרם ייהפך היידן לטורסו היה בו משהו מחוכמת הטורסו ; הוא נשאר "במקומו", במעבדת ניסיונותיו המופלאה, בזמן שהיה שלו, ומי שראה ושמע רק את הישארותו "על עומדו" לא הבין את סודו של הראש ; את קסם שיוכו למקומו . חוכמתו המוסיקלית של היידן מתגלה, בדרך כלל, בשלב מאוחר . גם נגנים שאינם מכירים את תולדות המוסיקה — כלומר מי שטרם הושפעו מנשיקות המוות של ה"הומור" וה"אלגנטיות" שהורעפו על המלחין — נוטים לזלזל בתחילה בפשטותו של עולם מוסיקלי זה, שהווירטואוזיות לשמה אינה ממאפייניו המרכזיים . אבל ההוכחה הגדולה ביותר לחוכמה זו היא אולי מה שאירע למוסיקה בימי ניתוקו של הראש ההיידני מ...
To the book