אודה לתלתל הפלא

פרלודים 281׀ רמ"ח איבריו . חצוצרת השמע התחובה באוזנו, עינויי השלשולים׀ ומחלות המעיים, הרכּוּת והתקפי הזעם, המראֶה הגוצי-הנוודי, הבדידות והכמיהה לאהבה, ובעיקר חוסר הנחת המתמיד בגבולות הגוף והצורה — פריעתה רבת ההשראה וכישלונות הריסתה המהדהדים — כל אלה הופכים את בטהובן לנפיל שנטש בחֵמה שפוכה את משפחת האולימפוס . עדות מובהקת לאנושיותו של המלחין הדגול מצויה בשערו : הרעמה הכהה והסתורה המפארת את דיוקנאותיו שונה לחלוטין מן הפאות הצחורות והמהודקות המעטרות את קרקפותיהם של באך ומוצרט . אין תמה אפוא שקווצת שער משערו של בטהובן היא ששרדה ( לפי שעה ) 185 שנות נדודים, מיום מותו בשנת 1827 ועד ימינו — החל בגזיזתה מראשו של המנוח ושמירתה במשכית ממוסגרת, וכלה בהצגתה המוזאלית במכון האוניברסיטאי לחקר בטהובן באוניברסיטה של מדינת קליפורניה בסן חוזה, ארצות הברית . "קווצת השער הזאת נגזזה מגופתו של בטהובן על ידי אבי, ד"ר פרדיננד ו' הילר, למחרת מותו של בטהובן, כלומר ב- 27 במרס ,1827 וניתנה לי כמתנת יום הולדת בקלן, באחד במאי 1 אכן, אין מועד מתאים מחג הפועלים ( שכלל לא התקיים 3881" . אז ) להענקת שי מוזר זה, שהוסר ממ...  To the book