|
|
פרלודים 021׀ הצגת השאלה "מה אנחנו רוצים בעצם" והצגת הקביעה׀ "זה מה שאנחנו רוצים" רומזות כי ניתנה בבית הראשון תשובה כלשהי לתהיותינו, ועלינו לפענחה . האם אפשר אפוא לחשוף את זהותם של אלה המזדהים כ"אנחנו" ? האם מדובר בנגני רביעיית מיתרים, העסוקים בבחינת מעשה נגינתם ( המשך השיר מתאר סיטוציה קונקרטית של נגינה במוזאון ) , או שמא לפנינו משל אקזיסטנציאלי שהמוסיקה היא רק תפאורתו, משל שגיבוריו — כמו בשירים נוספים של פנקס בספרו זה, ובשירתו בכלל — הם חלק מקולקטיב כלשהו, וזהותם היא הזהות הים תיכונית הגדולה ? הבית הראשון לא מספק תשובה חד-משמעית לכך, אך בולט בו דבר מה שאפשר לשייכו לשני הפירושים : ה"דוברים" בשיר, המציגים את עצמם כ"אנחנו", כובלים בעבותות זהותם גם את קורא השיר . עובדה זו קשורה לדבר מה נוסף : משהו מן ה"אסתטי" מבקש בבית הזה לפרוץ אל ה"חיים" . המגע בקשת שואף "להגיע / / לחדי הדברים" ולשחרר דבר מה שייהפך למגע בבשר . הבית השני ממשיך לכאורה לפתח את קו המחשבה הזה, אלא שחלל פעור בינו ובין קודמו . פתיחתו בהולה, סימני הפיסוק שהעידו בבית הקודם על איזו מתינות ועל שאיפה לעידון המגע מפנים את מקומם ( פר...
To the book |
|
|